על הילות כוכביות של גלקסיות

בסמינר שהתקיים אצלנו דנו במאמר שכותרתו "היחס בין מסה כוכבית למסת הילה, ויעילות יצירת הכוכבים בהילות בעלות מסה גבוהה" (http://arxiv.org/pdf/1401.7329v1.pdf). המאמר דן בתצפיות מהעת האחרונה של צבירי גלקסיות, ומשתמש בהן כדי לבחון את התפלגות המסה הכוכבית בהילות חומר אפל מסיביות.
תצפיות של גלקסיות מראות תופעה שכונתה "הילה כוכבית" - ישנם לא מעט כוכבים שנמצאים מחוץ לגבול המקובל של הגלקסיה, לפעמים עד מרחק רב מהגבול, אבל בצפיפות נמוכה בהרבה מאשר בתוך הגלקסיה. עבור הילות קטנות, שמכילות גלקסיה בודדת, המסה הכוללת של הכוכבים האלו קטנה ביחס למסת הכוכבים בגלקסיה עצמה, אבל ההילה הכוכבית הזו נצפית כמעט בכל הגלקסיות. הנה מה שלמדתי מהמאמר הזה:

• החוקרים טוענים שמחוץ לגבול המקובל של הגלקסיה בהילות במסות גבוהות מאוד (10^14 מסות שמש ומעלה) יש המון כוכבים - עד פי שלוש או ארבע (!) ממסת הכוכבים בתוך הגלקסיה. לטענתם, חוקרים קודמים השתמשו במודלים של פרופיל צפיפות שלא היו מפורטים מספיק, ושכאשר משתמשים במודל אותו הם מציעים ולא חותכים אותם ברדיוס קבוע מראש ממרכז הגלקסיה, מסת הגלקסייה גדלה משמעותית. 
• ככל הנראה, הכוכבים בהילה הכוכבית מגיעים מגלקסיות שנפלו אל הגלקסיה המרכזית ופיזרו כוכבים תוך כדי הנפילה. זה אומר שיש הבדל בין הכוכבים בהילה הכוכבית לאלו שנוצרו בתוך הגלקסיה, וזה משמעותי כשבאים לפרש תצפיות על מנת להסיק כיצד נוצרה ההילה.

בעקבות התוצאות שלהם, החוקרים הגיעו לשתי מסקנות מעניינות מאוד:

• יש צורך בשינוי ההגדרה של גבול הגלקסיה, כך שתכלול גם את ההילה הכובית הענקית הזו. 
• בסימולציות של יצירת גלקסיות, שבהן בשנים האחרונות הייתה נטייה להשתמש במשוב חזק מהגרעין הפעיל של הגלקסיה מפני שחשבו שהסימולציות יוצרות יותר מדי כוכבים, יתכן ולא צריך להפעיל משוב חזק כל כך, היות ובעצם יש יותר מסה ממה שחשבנו קודם, ולכן הסימולציות קרובות יותר למציאות ממה שחשבנו.