ביקורו של פרופ' דיוויד ספרגל

בעבר התארח אצלנו במכון פרופסור דייויד ספרגל, אסטרונום מהשורה הראשונה שמפורסם בעיקר בזכות היותו אחד מהחוקרים הבכירים במשימת WMAP, שצפתה בקרינת הרקע הקוסמית. הוא השתתף במספר אירועים, רשמיים יותר ופחות, ושמענו ממנו הרבה סיפורים ותגליות. הנה סיכום קצר של החלק של המדע הקשה:

•  פרופ' ספרגל דיבר הרבה על פלנק, טלסקופ החלל שצופה כרגע בקרינת הרקע הקוסמית ושתוצאות ראשונות ממנו פורסמו לא מזמן. מסתבר שלפלנק יש שני סטים של מכשריים, אחד שמיועד לתדרים גבוהים והשני שמיועד לתדרים נמוכים. הטלסקופ סיים לא מזמן את עונת התצפית החמישית שלו (עונה = חצי שנה, שזה הזמן שלוקח לטלסקופ לעשות תצפית של כל השמיים), ובכך הסתיים החלק של המכשור לתדרים גבוהים, היות והמכשור הזה דורש קירור ונוזל הקירור נגמר. 
• העניין העיקרי בתוצאות שפורסמו על ידי הצוות של פלנק הוא מכיוון שהפרמטרים הקוסמיים שהם פרסמו שונים לא במעט מהפרמטרים שהיו מקובלים עד כה. כמובן, זה לא בלתי אפשרי, ושינוי מסויים אפילו צפוי היות ופלנק הוא טלסקופ רגיש יותר ומדוייק יותר מWMAP, אבל ההבדל הוא מעט גדול מדי מכדי שקוסמולוגים רבים ירגישו נוח איתו. דבר נוסף הוא שישנם מקורות אחרים שנותנים הערכה על הפרמטרים הקוסמיים, ופלנק נותן הערכה שנמוכה מכולם. פרופ' ספרגל הראה שכאשר ביצע ניתוח אחר לידע של פלנק, שלטענתו נכון יותר ומטפל טוב יותר ברעש מהגלקסיה שלנו, התוצאות קרובות בהרבה לאלו של WMAP. 
• לפלנק יש מספר בעיות ידועות, כמו שהמכשירים של התדירויות הגבוהות, שלא אמורים להיות קשורים אחד לשני, מקוררים כולם על ידי אותו מכשיר קירור, והוא לא ברמה שהוא אמור היה להיות מכיוון שלהמתין למכשיר שיעמוד בדרישות היה דוחה את השיגור. פועל יוצא מזה הוא שבמידה ומכשיר הקירור תפקד בצורה לא מספיק טובה, כל המכשירים היו עלולים להתחמם בו זמנית, דבר שגורם לשגיאות בכולם, מה שהופך את התוצאות שלהם לקשורות. 
• באופן כללי, התוצאות של פלנק עדיין מאוד חדשות, ויש דיונים וויכוחים רבים לגבי כיצד יש לנתח את המידע שמפיק הלוויין וכיצד להשתמש בו. זה מדגיש את החשיבות שבביקורת עמיתים ומידע פתוח במדע, ובכך שאנשים נוספים יסתכלו במידע ויביאו את נקודת המבט שלהם. זה מתקשר לנקודה נוספת שעלתה מסיכום של מישהו שחזר מכנס ביפן - מסתבר שמרבית התגליות שנעשו מהמידע שסיפק טלסקופ החלל פרמי כלל לא נעשו על ידי הצוות ששלח אותו, אלא על ידי אנשים אחרים שהשתמשו במידע. העובדה שמידע מדעי פתוח גם לאנשים שלא עובדים עליו, במיוחד כיום כשכמויות המידע הן עצומות, מצמצמת את האפשרות שמשהו יתפספס. בנוסף, זה מאפשר לקבוצות בעלות תקציב מצומצם לקיים מחקר ולבדוק רעיונות גם בלי להזדקק לטלסקופ משל עצמן.

בנוסף, פרופ' ספרגל היה מלא בסיפורים ואנקדוטות:

• אחת מהבעיות שקשורות למכשור בפלנק היא תנודתיות שנצפתה בתדירות של 60 הרץ. זו התדירות של זרם החילופין בארה"ב, ולכן יש השערה שהתנודתיות הזו קשורה למכשיר מסויים שמספק מתח; אך המכשיר עצמו יוצר בבריטניה, שם התדירות היא 50 הרץ, ולכן לא ברור מה בדיוק העניין. 
• באנטרקטיקה אסור להקים בסיסים צבאיים, שכן זה איזור שמוכרז באמנה בינלאומית כלא שייך לאף מדינה. על כן ארה"ב בנתה שם רק בסיסי מחקר, אך הם מצויידים על ידי הצי האמריקאי... בין השאר, לקרן הלאומית למחקר של ארה"ב יש שורת תקציב שמיועדת למחקר באנטרקטיקה, ולכן פרוייקטי מחקר כמו טלסקופ הקוטב הדרומי (SPT) הם פרוייקטים שמתוקצבים היטב. 
• הלווין של WMAP סיים את משימתו לאחר כתשע שנים, והשתמש בשאריות הדלק שלו על מנת להדליק את המנועים ולדחוף את עצמו הרחק מL2 (אחת מנקודות שיווי המשקל בין כדה"א לשמש) ולעבר מסלול סביב השמש. 
• כאשר בנו את הלוויין של WMAP, חתמו על חוזה עם חברה שהייתה אמורה לספק מראה בעלת נתון מסויים. כשהמראה סופקה, התברר שהנתון המסויים הזה הוא רק בחצי מהערך שסוכם עליו. להחזיר את המראה לחברה היה עולה בדחיית השיגור בשנה ותשלום משכורות במשך כל השנה הזו, מה שהיה גורם להם לחרוג בהרבה מהתקציב, אז הם עשו מספר חישובים וגילו ששימוש במראה כפי שהיא כרגע במשך שש שנים יניב את אותו מידע כמו אם ישתמשו במראה כפי שהייתה אמורה להיות במשך חמש שנים. כמובן שבחרו להשתמש במראה כפי שהיא. 
• מסתבר שבארה"ב פועל משרד בשם "משרד המעקב הלאומי", ושהוא מנהל תכנית חלל עצומה של מספר לא ידוע של לווינים וטלסקופים. בין השאר, הוא מחזיק כ16 טלסקופים בקנה מידה לזה של האבל - מילותיו של ספרגל היו "יש 17 טלסקופים כמו האבל בחלל - אחד פונה כלפי מעלה, ו16 כלפי מטה". לכל המעוניין, ניתן לקרוא על התכנית כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/KH-11_Kennan. כנראה והתכנית הזו קשורה לשני לוויני הריגול שניתנו במתנה לנאס"א לפני זמן מה. 
• למעשה, טלסקופ החלל האבל תוכנן להיות עם מראה בקוטר של 2.5 מ', אבל כאשר הם פנו לחברה שמייצרת את המראות היא אמרה להם שמראה בגודל כזה תצריך פיתוח ותעלה כסף רב; אבל אם הם יכולים להסתפק בקוטר של 2.4 מ', לחברה יש כמה במחסן, והם יכולים לקבל אחת במחיר זול בהרבה... 
• טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שנאסא עובדת עליו כרגע, תוכנן במקור להיות בקוטר 4 מ', שזה גודל שיכול להכנס בתוך השלב העליון של הטילים שבהם משתמשת נאס"א. אך מישהו בצמרת נאס"א טען שהם מסתפקים במועט, ושהטכנולוגיה משתנה, ושבחצי מליארד דולר (סכום זעיר כשמדברים על טלסקופ חלל גדול) הם יוכלו להעלות לחלל טלסקופ בקוטר של 8 מ'! לאחר פיתוח ארוך והקטנת הטלסקופ ל6 מ', התקציב עומד כרגע על 8 מליארד דולר, ולנאס"א הובהר שהם לא יקבלו מהקונגרס אפילו אגורה נוספת... ומכיוון שהטלסקופ עדיין גדול מכדי להכנס לטיל, הוא מכוון להפתח כמו שושנה לאחר שיגיע למסלולו, תהליך מסובך שמייקר מאוד את הכל.