חלק חשוב במחקר בתחום הקוסמולוגיה הוא ללמוד על התפתחות הגלקסיות. מכיוון שאיננו יכולים ליצור לנו יקום קטן במעבדה ולראות מה באמת קורה, ומצד שני איננו יכולים גם לשבת ולצפות בגלקסיה מסוימת ולחכות ולראות מה קורה לה (מכיוון שמדובר בתהליך של מליארדי שנים), אין לנו ברירה אלא להסיק את ההתפתחות הזו מתוך צפייה בכמות גדולה של גלקסיות - אם נצפה במספיק גלקסיות, כל אחת בשלב אחר של ההתפתחות, אנחנו מקווים שזה יוכל ללמד אותנו על שלבים ותהליכים בהתפתחות. אך בשביל לעשות את זה, עלינו לצפות בכמה שיותר גלקסיות, וסכמה שיותר שלבי התפתחות, כולל המוקדמים ביותר - וזו בעיה.
זו בעיה מכיוון שככל שהיקום מזדקן, הוא גם מתרחב, והתנאים משתנים, ובנוסף החומר הבראשיתי ממנו נוצרות הגלקסיות (מימן והליום) הולך ונבלע לתוך גלקסיות אחרות, כך שככל שהיקום זקן יותר הסיכוי שתיווצר גלקסיה חדשה הולך וקטן. פועל יוצא מזה הוא שבשביל לצפות בגלקסיות צעירות מאוד, עלינו להסתכל ליקום המוקדם מאוד, וזה אומר להסתכל רחוק מאוד; דבר לא קל, במיוחד בהתחשב בעובדה שגלקסיות צעירות הן לרוב קטנות יותר.
בהינתן כל ההקדמה הזו, לא פלא שיש התרגשות קלה סביב הגלקסיה DDO 68 (או UGC 5340, היא עונה לשני השמות). הגלקסיה, שמסתה המשוערת היא כ400 מליון מסות שמש (בערך פי 1000 פחות משביל החלב), נראית על פי כל הסימנים שיש לנו כרגע כצעירה מאוד - ההרכב הכימי שלה, על פי מה שראינו עד עכשיו, מורכב ממעט מאוד מתכות, מה שאומר שלא הרבה כוכבים הספיקו להבשיל ולמות ולהפיץ את המתכות שנוצרות בהם ברחבי הגלקסיה. זה כבר הופך אותה למועמדת מעניינת, אבל מה שבאמת מעניין בה הוא המרחק שלה - כ39 מליון שנות אור. זה אולי נשמע כמו הרבה, אבל ביחס למרחקים אליהם אנחנו נאלצים לצפות כדי לראות גלקסיות צעירות כל כך (כמה מליארדי שנות אור, בד"כ), זה ממש כלום.
כפי שציינתי, זה כמובן גורם להתלהבות, אך גם לסקפטיות, כפי שניתן לצפות מקהילה מדעית סביב תגלית חדשה. ישנם מדענים שחושבים שהגלקסיה אינה צעירה כפי שהיא נראית, ושתצפיות מעמיקות יותר יאפשרו לנו לראות אור מכוכבים זקנים יותר או להיווכח שבגלקסיה יש יותר מתכות ממה שאנו חושבים כרגע. לשם כך הוקצו שעות תצפית של טלסקופ החלל האבל, שצפה בגלקסיה ואסף אליו את האור שמגיע ממנה. כרגע המידע שנאסף נמצא בניתוח, וכאשר יסיימו למצוא את המודל המתאים לגלקסיה, נוכל לדעת האם אכן מדובר בגלקסיה צעירה בחצר האחורית שלנו, או בגלקסיה מבוגרת שמסתירה את גילה היטב.
למעוניינים - קישור לסרטון קצר ויפה שמראה את הגלקסיה החדשה בתמונה של האבל.
זו בעיה מכיוון שככל שהיקום מזדקן, הוא גם מתרחב, והתנאים משתנים, ובנוסף החומר הבראשיתי ממנו נוצרות הגלקסיות (מימן והליום) הולך ונבלע לתוך גלקסיות אחרות, כך שככל שהיקום זקן יותר הסיכוי שתיווצר גלקסיה חדשה הולך וקטן. פועל יוצא מזה הוא שבשביל לצפות בגלקסיות צעירות מאוד, עלינו להסתכל ליקום המוקדם מאוד, וזה אומר להסתכל רחוק מאוד; דבר לא קל, במיוחד בהתחשב בעובדה שגלקסיות צעירות הן לרוב קטנות יותר.
 |
| DDO 68 - אפשר לשאול בת כמה את? |
בהינתן כל ההקדמה הזו, לא פלא שיש התרגשות קלה סביב הגלקסיה DDO 68 (או UGC 5340, היא עונה לשני השמות). הגלקסיה, שמסתה המשוערת היא כ400 מליון מסות שמש (בערך פי 1000 פחות משביל החלב), נראית על פי כל הסימנים שיש לנו כרגע כצעירה מאוד - ההרכב הכימי שלה, על פי מה שראינו עד עכשיו, מורכב ממעט מאוד מתכות, מה שאומר שלא הרבה כוכבים הספיקו להבשיל ולמות ולהפיץ את המתכות שנוצרות בהם ברחבי הגלקסיה. זה כבר הופך אותה למועמדת מעניינת, אבל מה שבאמת מעניין בה הוא המרחק שלה - כ39 מליון שנות אור. זה אולי נשמע כמו הרבה, אבל ביחס למרחקים אליהם אנחנו נאלצים לצפות כדי לראות גלקסיות צעירות כל כך (כמה מליארדי שנות אור, בד"כ), זה ממש כלום.
 |
| טלסקופ החלל האבל |
למעוניינים - קישור לסרטון קצר ויפה שמראה את הגלקסיה החדשה בתמונה של האבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה