שלשום בתכנית החללית חרגנו מהזמן, ולכן לא הספקתי להעביר את אחד האייטמים שהכנתי, והבטחתי לכתוב עליו כאן. ובכן, אני לרוב אני מקיים הבטחות, גם אם זה לוקח לי זמן! (כן, יש עוד שאלה שהבטחתי לענות עליה, ואגיע אליה. באמת!)
ובכן, לעניין. האייטם שהכנתי לתכנית עוסק בגילוי של גלקסיה שנמצאת בשלב מאוד מוקדם בתהליך ההווצרות שלה. הגלקסיה, שמכונה ספארקי (Sparky), התגלתה ביקום המוקדם (לפני כ11 מליארד שנה), והיא מאוד מסיבית וצפופה ביחס לזמן המוקדם הזה - יש בה פי שניים כוכבים מאשר בשביל החלב, וכל זה באיזור שקוטרו קטן משמעותית מזה של שביל החלב (כ6000 שנות אור בספארקי לעומת כ100,000 שנות אור בשביל החלב). בנוסף לזה, היא מייצרת כוכבים בקצב מטורף, גבוה עד פי שלושים מזה של שביל החלב (ולכן הכינוי Sparky, מלשון ניצוצות). גלקסיה צפופה כל כך לא יכולה להווצר ביקום היום, מכיוון שהוא הרבה פחות צפוף ממה שהיה אז. אם זה לא מספיק, ככל הנראה היא יצרה כוכבים בקצב גבוה לפחות מליארד שנה לפני הזמן שבו אנו רואים אותה, ובחלק מהזמן אף בקצב גבוה משמעותית ממה שאנו רואים כיום.
למרות כמות הכוכבים שבה, ספארקי מאוד חיוורת, והיה צורך להיעזר בתצפיות ממגוון של טלסקופים, כולל טלסקופי החלל האבל ושפיצר, ועוד כמה מהטלסקופים הגדולים והמשוכללים ביותר, על מנת לזהות אותה ולאבחן את התכונות שלה בצורה מדוייקת. שימוש בכל כך הרבה מקורות הוא כלל לא פשוט, וזה מרשים. גלקסיות שיוצרות הרבה כוכבים יוצרות גם הרבה אבק, ולכן היה קשה מאוד למצוא את הגלקסיה הזו; עצם זה שמצאו אותה זו תגלית, מכיוון שלא ראו גלקסיה כזו בעבר, ויתכן ויש עוד הרבה גלקסיות כאלו שמוסתרות יותר על ידי האבק ולכן אנחנו לא יכולים לראות אותן. זה משמעותי מכיוון שגלקסיה שכבר בשלב צעיר כל כך יש לה כל כך הרבה כוכבים, מרבית הסיכויים שתגדל להיות גלקסיה אליפטית ענקית, שביקום של היום תהיה כמעט ללא יצירת כוכבים. ההנחה הבסיסית עד היום הייתה שבגלקסיות כאלה תמיד יהיה גרעין גלקטי פעיל (AGN, חור שחור סופר מסיבי שנופל אליו המון גז ובעקבות כך פולט המון קרינה) שיחמם את הגז וימנע קצב יצירת כוכבים גבוה לאורך זמן, אולם כאן לא נצפה AGN וכמו כן יש עדויות ליצירת כוכבים בקצב גבוה ולאורך זמן, מה שאומר שככל הנראה יש דרך נוספת שבה הגלקסיות הענקיות האלה יכולות להתפתח.
זה שלא רואים בגלקסיה AGN זה מסקרן מאוד. בשביל שגלקסיה תוכל ליצור כוכבים בקצב כל כך גבוה לאורך זמן חייבת להיות לה אספקת גז שוטפת, כלומר שיש גז שנופל אליה כל הזמן. עם כמות כזו של גז, הציפייה הסטנדרטית היא שחלק ממנו יפול למרכז הגלקסיה, היכן שנמצא החור השחור, וזה אמור להצית את המצב הפעיל של גרעין הגלקסיה ולשחרר קרינה. משהו מונע מהגז ליפול אל החור שחור; יתכן שהכמות הגדולה של הכוכבים הצעירים משחקת כאן תפקיד, ושהקרינה מהם מונעת מהגז ליפול ממש עד למרכז. בכל מקרה, מדובר בתגלית שמשנה את החשיבה שלנו על הווצרות גלקסיות מאסיביות, ואין ספק שכעת יהיה מאמץ למצוא גלקסיות נוספות כמו ספארקי.
ובכן, לעניין. האייטם שהכנתי לתכנית עוסק בגילוי של גלקסיה שנמצאת בשלב מאוד מוקדם בתהליך ההווצרות שלה. הגלקסיה, שמכונה ספארקי (Sparky), התגלתה ביקום המוקדם (לפני כ11 מליארד שנה), והיא מאוד מסיבית וצפופה ביחס לזמן המוקדם הזה - יש בה פי שניים כוכבים מאשר בשביל החלב, וכל זה באיזור שקוטרו קטן משמעותית מזה של שביל החלב (כ6000 שנות אור בספארקי לעומת כ100,000 שנות אור בשביל החלב). בנוסף לזה, היא מייצרת כוכבים בקצב מטורף, גבוה עד פי שלושים מזה של שביל החלב (ולכן הכינוי Sparky, מלשון ניצוצות). גלקסיה צפופה כל כך לא יכולה להווצר ביקום היום, מכיוון שהוא הרבה פחות צפוף ממה שהיה אז. אם זה לא מספיק, ככל הנראה היא יצרה כוכבים בקצב גבוה לפחות מליארד שנה לפני הזמן שבו אנו רואים אותה, ובחלק מהזמן אף בקצב גבוה משמעותית ממה שאנו רואים כיום.
 |
| אילוסטרציית אמן שמציגה את שמי הלילה בספארקי |
למרות כמות הכוכבים שבה, ספארקי מאוד חיוורת, והיה צורך להיעזר בתצפיות ממגוון של טלסקופים, כולל טלסקופי החלל האבל ושפיצר, ועוד כמה מהטלסקופים הגדולים והמשוכללים ביותר, על מנת לזהות אותה ולאבחן את התכונות שלה בצורה מדוייקת. שימוש בכל כך הרבה מקורות הוא כלל לא פשוט, וזה מרשים. גלקסיות שיוצרות הרבה כוכבים יוצרות גם הרבה אבק, ולכן היה קשה מאוד למצוא את הגלקסיה הזו; עצם זה שמצאו אותה זו תגלית, מכיוון שלא ראו גלקסיה כזו בעבר, ויתכן ויש עוד הרבה גלקסיות כאלו שמוסתרות יותר על ידי האבק ולכן אנחנו לא יכולים לראות אותן. זה משמעותי מכיוון שגלקסיה שכבר בשלב צעיר כל כך יש לה כל כך הרבה כוכבים, מרבית הסיכויים שתגדל להיות גלקסיה אליפטית ענקית, שביקום של היום תהיה כמעט ללא יצירת כוכבים. ההנחה הבסיסית עד היום הייתה שבגלקסיות כאלה תמיד יהיה גרעין גלקטי פעיל (AGN, חור שחור סופר מסיבי שנופל אליו המון גז ובעקבות כך פולט המון קרינה) שיחמם את הגז וימנע קצב יצירת כוכבים גבוה לאורך זמן, אולם כאן לא נצפה AGN וכמו כן יש עדויות ליצירת כוכבים בקצב גבוה ולאורך זמן, מה שאומר שככל הנראה יש דרך נוספת שבה הגלקסיות הענקיות האלה יכולות להתפתח.
זה שלא רואים בגלקסיה AGN זה מסקרן מאוד. בשביל שגלקסיה תוכל ליצור כוכבים בקצב כל כך גבוה לאורך זמן חייבת להיות לה אספקת גז שוטפת, כלומר שיש גז שנופל אליה כל הזמן. עם כמות כזו של גז, הציפייה הסטנדרטית היא שחלק ממנו יפול למרכז הגלקסיה, היכן שנמצא החור השחור, וזה אמור להצית את המצב הפעיל של גרעין הגלקסיה ולשחרר קרינה. משהו מונע מהגז ליפול אל החור שחור; יתכן שהכמות הגדולה של הכוכבים הצעירים משחקת כאן תפקיד, ושהקרינה מהם מונעת מהגז ליפול ממש עד למרכז. בכל מקרה, מדובר בתגלית שמשנה את החשיבה שלנו על הווצרות גלקסיות מאסיביות, ואין ספק שכעת יהיה מאמץ למצוא גלקסיות נוספות כמו ספארקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה