יום שלישי, 12 במאי 2015

יום האסטרונומיה הישראלי 2 - מצפה הכוכבים על שם קראאר

לוקח לי יותר זמן משחשבתי לפרסם את הרשימות הללו. מסתבר שעבודה במשרה מלאה זה דבר שגוזל זמן...

ההרצאה השנייה עליה אני רוצה לספר מיום האסטרונומיה הישראלי למעשה לא הייתה הרצאה מתוכננת שהופיעה ברשימות. בזמן הפסקת הצהריים אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן, לקח אותנו למצפה והעניק לנו סיור פרטי עם הסברים, ועל כך אני מודה לו מאוד. מצפה הכוכבים ממוקם בראש מגדל קופלר, שהוא מגדל שבו היה ממוקם מאיץ החלקיקים של מכון ויצמן, שפעל עד 2013. זהו מבנה בעל חזות ייחודית מאוד, ואחד מסימני ההיכר של מכון ויצמן.

מגדל המאיץ (מגדל קופלר).
ניתן לראות את כיפת המצפה
מעל מגדל המדרגות (והמעליות).

המאיץ היה מאיץ אנכי, כלומר שהחלקיקים הואצו מראש המגדל אל המטרה שהייתה קבורה בקרקע. המאיץ לא היה מאיץ חזק במיוחד (אפילו כשרק הסתיימה בנייתו), ולכן לא שימש לחקור אנרגיות גבוהות מאוד כמו מאיצים אחרים, אלא שימש לכל מיני מטרות אחרות כמו ספקטוגרפיית מסות (מדידת מסות של חלקיקים על ידי בדיקת הספקטרום הנפלט כשמשהו מתנגש בהם). הוא היה הרבה יותר גדול מרוב המכשירים שמשמשים לדברים האלה, היות והוא התחיל את חייו כמאיץ, ועל כן היה הרבה יותר מדויק מרובם. בסופו של דבר, הוחלט שהתועלת בהפעלת המאיץ לא מצדיקה את העלות הגבוהה, והוחלט לסגור אותו, ולהפוך את המגדל למגדל למבקרים ולהקים בראשו טלסקופ (הטלסקופ הוקם עוד לפני שהמאיץ סיים את עבודתו).
זה יצר כמה אפקטים מאוד מעניינים. בתור התחלה, גבוה במעלה המגדל, מעל הפיר המרכזי של מאיץ החלקיקים, יש חדר עם חלונות שמקיפים אותו, והוא הפך להיות חדר ישיבות קטן, שהוא כנראה אחד מחדרי הישיבות עם הנוף מהיפים בארץ. בנוסף, במגדל יש מגבלה (מסיבות בטיחות) של מספר האנשים שיכולים
חדר הישיבות בראש המגדל
השלט בכניסה למעליות במגדל
להיות בו בכל רגע נתון (ראו תמונה). זה אומר שלא ניתן אפילו למלא את חדר הישיבות הקטן הזה מעבר למקומות הישיבה שבו, ושבכל פעם שמעלים קבוצה לאנשהו יש לוודא כמה אנשים כבר נמצאים במגדל. אני תוהה איך ישתמשו במגדל כמרכז למבקרים עם מגבלה כזו על מספר האנשים שיכולים להימצא בו...

אבל החלק המעניין היה כמובן מצפה הכוכבים. הטלסקופ שבו אינו טלסקופ גדול במיוחד ביחס למצפי כוכבים מקצועיים (16 אינץ';  כ41 ס"מ), אם כי בארץ אין הרבה טלסקופים גדולים יותר. הייחוד העיקרי של הטלסקופ הוא בכך שהוא נשלט מרחוק ואוטומטי לחלוטין - ברוב הגדול של הלילות, אין אף אחד שיושב ליד הטלסקופ. הטלסקופ תוכנן כך מראש, וזה כחלק משיתוף פעולה עם מכונים בקליפורניה - הפרש השעות יוצר מצב שבו כאשר כאן
הטלסקופ וזרוע המשקולות שלו
לילה, שם שעות לימודים, ולהפך. על כן תלמידי תיכון מקליפורניה יכולים להשתמש בטלסקופ בשעות בהן הם נמצאים בביה"ס כדי לבצע בתצפיות. בתמורה, ישנו טלסקופ דומה בקליפורניה שבו משתמשים תלמידי תיכון מישראל.  זה ממש מגניב בעיני, שהושקעו כל כך הרבה זמן, מחשבה, וכסף רק בשביל לאפשר לתלמידי תיכון להתנסות בעצמם במדע (אם כי הטלסקופ הספיק כבר לעשות כמה תגליות).
כמובן, העובדה שהטלסקופ אוטומטי לחלוטין מחייבת כל מיני פתרונות מעניינים:
* היות ואין אף אחד ליד הטלסקופ, *הכל* חייב להיות אוטומטי; זה כולל את הכיפה, את כוונון הטלסקופ, החלפת פילטרים או מצלמה; הכל.
* cנוסף, חייבים להיות אמצעי בטיחות אוטומטיים. למשל, המחשב של המצפה מקבל מידע על מזג האוויר הצפוי, ולפי זה מאפשר את שעות התצפית.
* אבל זה לא מספיק, היות ולעתים יש סערות לא צפויות. לכן מחוץ לכיפה יש תחנת מזג אוויר שמנטרת, בנוסף לכל המדדים האחרים, גם את מצב העננות (שזה עניין לא טריוויאלי בכלל!), ובמידה ונראה שעומד לרדת גשם המחשב סוגר את הכיפה כדי להגן על הטלסקופ.

בנוסף לכל מה ששמענו על המצפה ומאיץ החלקיקים, אילן אמר משהו מעניין שגרם לי לחשוב. מסתבר שהאסטרואיד שעורר בהלה לא מזמן (ושכתבתי עליו בפייסבוק) אמנם חלף במרחק די גדול מאיתנו, אך הוא התגלה רק בדצמבר האחרון, כלומר חודשים ספורים לפני שחלף לידנו! זה אומר שיש אסטרואידים בגודל של 500 מ' במסלול שעובר קרוב לכדה"א ושעוד לא גילינו! זה כמובן לא מצדיק זריעת בהלה ופאניקה כמו שהייתה בתקשורת (במיוחד ששם כלל לא התייחסו לפרט הזה, והשתמשו בפרטים לא נכונים), אך נראה לי שזה כן מצדיק מעט חשש בריא, ונסיון ללחוץ להקמת תכנית קצת יותר רצינית לאיתור ומיפוי של העצמים האלו.

אין תגובות:

פרסום תגובה