יום שלישי, 21 באפריל 2015

יום האסטרונומיה הישראלי 1 - תאוריות להווצרות הירח

לפני פסח השתתפתי ביום האסטרונומיה הישראלי, שהתקיים במכון וייצמן. מדובר בכנס יומי שקורה זו הפעם השנייה, ושמתכנסים בו אנשים מתחומי האסטרופיזיקה והאסטרונומיה השונים בארץ. היו שם כמה הרצאות מעניינות מאוד, ואנסה לסכם את חלקן כאן. היות ומדובר בכמה הרצאות, אעשה את זה לאורך כמה רשומות.

רלוקה רופו / היפותזת פגיעות מרובות ליצירת הירח


רלוקה, שאני לא בטוח מאיפה מגיע שמה, דיברה על הבעיות התאורטיות ביצירת הירח שלנו, וסיכמה בקצרה את התיאוריות הנוכחיות בתחום, והציגה את התאוריה שהיא ושותפיה מנסים לקדם. לצערי זה תחום שההיכרות שלי איתו היא די מועטה, ולכן סיכמתי בצורה בסיסית ביותר. מאוד בקצרה, ישנה בעיה להסביר את היווצרות הירח שלנו. יש מספר דברים שאנחנו יודעים עליו, כמו ההרכב והגודל שלו, שחייבים להיות מוסברים על ידי תאוריה שמסבירה את היווצרותו, וזה לא דבר פשוט כל כך. יש מספר תאוריות שעלו בעבר, אך לכל אחת בעיות משלה:
  • תפיסה של גוף חיצוני - כלומר שאסטרואיד ענק כלשהו הגיע ונלכד בכוח המשיכה של כדה"א, והפך להיות הירח שלנו. יש מספר בעיות עם הרעיון הזה, כמו למשל שגופים בגודל הירח לא נוטים לנוע יותר מדי ברחבי מערכת השמש, וגם אלו שכן לא מאוד סביר שיהיה להם מסלול שיאפשר להם להתפס על ידי כדה"א (הפרש המסות לא גדול, ולכן המסלול יצטרך להיות מאוד קרוב); בעיה נוספת היא שהרכב הירח די דומה להרבה השכבות החיצוניות של כדה"א, והרכב האסטרואידים שהצלחנו לנתח עד היום היה די שונה.
  • הווצרות מקבילה - כלומר שהירח וכדה"א נוצרו בזמן דומה מאותה שכבת חומר בדסקה שהפכה להיות מערכת השמש. זה יסביר את ההרכב הדומה, אבל יש לתאוריה הזו בעיות אחרות.
  • התפרקות מסיבוב מהיר - הרעיון מאחורי התיאוריה הזו הוא שכאשר כדה"א היה עדיין צעיר ועוד לא התקרר והתמצק, הוא הסתובב מהר מאוד, כל כך מהר שחלק ממנו ניתק והפל להיות הירח. גם התאוריה הזו מסבירה את ההרכב של הירח, אך יש לה בעיות אחרות, בעיקר בנסיון להסביר מה גרם לכדה"א להסתובב כל כך מהר.
תמונת אמן לפגיעת תאה בכדור הארץ.

התאוריה השלטת כרגע היא שבשלב יחסית מאוחר של ההתפתחות שלו, כדה"א ספג פגיעה מגוף בסדר גודל של מאדים (שמכונה תאה (Theia), על שם אמה של סלנה, אלת הירח במיתולוגיה היוונית), והחומר שעף מהפגיעה הזו הסתובב סביב כדה"א ולאט לאט קרס אל מה שאנחנו מכירים כירח. זו התיאוריה הטובה ביותר שיש לנו כיום והיא מסבירה דברים רבים שאנחנו יודעים על הירח, אבל גם היא לא חפה מבעיות, כמו למשל העובדה שגופים בגודל של מאדים הם נדירים מאוד, ולכן ההסתברות שהיה קיים אחד כזה (בנוסף למאדים), ושהוא פגע בכדה"א, היא לא גדולה. על שום כך, רלוקה ושותפיה הציעו את התאוריה שהחומר שממנו נוצר הירח לא הועף בפגיעה אחת של גוף מאוד גדול, אלא במספר פגיעות של גופים קטנים יותר. היא הציגה סימולציות שהם ביצעו ושמראות שהתאוריה הזו יכולה להסביר בצורה טובה דברים מסויימים בהקשר של הירח. היות וזה לא תחום שאני בקיא בו, אין לי מושג עד כמה התיאוריה סבירה, אבל נשמע שהיא לא רעה, ויהיה מעניין לעקוב ולראות כיצד מחקרים נוספים יאששו או יפריכו אותה.

אין תגובות:

פרסום תגובה