יום שבת, 11 באפריל 2015

נאס"א בהכרזה מרעישה

לפני כמה ימים התקיים פאנל של נאס"א בוושינגטון DC. בפאנל השתתפו חמישה מדענים בכירים בנאס"א, ביניהם ד"ר ג'ים גרין, מנהל תחום המדעים הפאנטריים בנאס"א; ד"ר פול הרץ, מנהל תחום האסטרופיזיקה; וד"ר אלן סטופן, המדענית הראשית של נאס"א. הפאנל התנהל במשך קרוב לשעה, שבה הם הציגו מכיוונים שונים את מה שאנחנו יודעים לגבי מים ביקום, ובעיקר על גופים שסובבים את השמש שלנו וכוכבים אחרים. בפאנל נאמרו כמה דברים מאוד מעניינים, ולמדתי ממנו כמה דברים חדשים:

פאנל המדענים של נאס"א
כבר זמן רב מדובר על כך שעל הירח אירופה של צדק יש כמות מים נוזליים אדירה, שכלואה תחת מעטה קרח עבה. הקרבה של הירח לצדק גורמת לכך שכוחות הגיאות מניעים את המים על פני אירופה ומונעים מהם לקפוא. בפאנל הסתבר לי שגם לירח גנימד, שהוא הירח הגדול ביותר של צדק, יש שכבת קרח על פני השטח הסלעיים שלו, ושבעת האחרונה התברר שככל הנראה יש גם שכבת מים נוזליים מתחת לפני הקרקע. אני לא בטוח שהבנתי נכון, אבל כנראה שמה שמשאיר אותם נוזליים זו האינטראקציה של השדה המגנטי של גנימד (שהוא הירח היחיד בעל שדה מגנטי במערכת השמש) עם השדה המגנטי של צדק. עובדה חדשה שלמדתי היא שלמאדים היה שדה מגנטי בעבר והוא איבד אותו, מה שגורם לכך שאף על פי שמאדים נמצא בתוך התחום הישיב כפי שמרבית המדענים מגדירים אותו (כלומר, נמצא במרחק מתאים מהשמש כך שהטמפרטורה עליו בעיקרון תוכל לאפשר מים נוזליים), הוא אינו מכיל מים נוזליים. שתי העובדות הללו מעידות על כך שאין הגדרה ברורה לתחום הישיב, היות ויש הרבה אלמנטים שונים שמשפיעים על המצאות מים נוזלים על גוף סלעי, ושהחיפוש אחר גופים כאלו נעשה מצד אחד מסובך יותר, אך מצד שני גם נוספו לנו תחומי חיפוש. כפי שאמר ד"ר ג'ים גרין - "אי אפשר לכתוב נוסחה בשביל התחום הישיב, אבל תכיר את זה כשתראה את זה".

ארבעת ירחיו של צדק
גם בהקשר של חיפוש גופים עם מים נוזליים מחוץ למערכת השמש היו מספר עובדות מעניינות:
  • ב2017 תשוגר משימת TESS, שמטרתה לחפש פלנטות סביב הכוכבים הקרובים אלינו ביותר. הקרבה אמורה לאפשר לה לגלות הרבה יותר פלנטות כאלו, ולגלות על הפלנטות האו יותר פרטים בדיוק רב יותר.
  • אנחנו מסוגלים כבר היום לזהות את ההרכב של האטמוספירה החיצונית של ענקי גז שקרובים לכוכבים שלהם (במידה והם מבצעים מעבר על פני הכוכב) על ידי ניתוח האור שעובר דרכה בדרך אלינו. טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שישוגר ב2018, אמור להיות מסוגל לזהות את ההרכב של פלנטות קטנות בהרבה וצפופות בהרבה, כמו פלנטות עם מעטפת מים בגודל של כמה פעמים כדה"א.
  • לקראת טלסקופ החלל WFIRST, שהוא פרוייקט הדגל הבא של נאס"א לאחר ג'יימס ווב ושאמור להיות משוגר מתישהו באמצע-סוף שנות העשרים, חושבים על רעיונות כדי לאפשר לו לצפות ישירות בפלנטות, ולא רק בצורה עקיפה כמו עד היום.
  • יתכן וטלסקופי רדיו יוכלו לשמש לחיפוש פלנטות סלעיות בעלות שדה מגנטי.
 היו עוד מספר אמירות מעניינות, שחלקן נאמרו בחצי משפט, ועל כן יתכן שהוצאו מהקשרן:
  • נאס"א עובדת על יצירת "בועות" של שדה מגנטי בשביל להגן על חלליות.
  • ב2018 מתוכננת להיות משוגרת משימת Solar Probe Plus, שתעבור ממש קרוב לשמש - במרחק של 8.5 רדיוסי שמש ממנה!
  • אחד המדענים אמר כבדרך אגב שבתוך כמה שנים נבקר בכוכבים הקרובים אלינו. זה נראה מופרך מאוד, ועל כן יתכן שהוא התכוון למשהו מאוד שונה, כמו שנוכל לצפות בהם בצורה טובה בהרבה ולגלות את הפלנטות שסובבות אותם.
הדמייה של Solar Probe Plus

אבל הסיבה העיקרית שבגללה החלטתי לכתוב על הפאנל הזה היא לא הידיעות המדעיות שלמדתי בו, אלא הצורה בה דיברו המדענים על שאלת החיים מחוץ לכדה"א. כמעט כל אחד מהם הזכיר בשלב כזה או אחר את השאלה "האם אנחנו לבד?" שנשאלת כבר זמן רב, ובעוד שהם לא נתנו תשובה חד משמעית או טענו שיש בידינו הוכחות לכאן או לכאן, הם כן דיברו באופן עיקבי על חיפוש, ולאחר מכן גם על מציאת, חיים מחוץ לכדה"א בעתיד הקרוב. הם היו מאוד זהירים בהקשר של חיים תבוניים ואמרו שהם בפירוש מדברים על חיים מיקרוסקופיים, ומדען אחד אף רמז שכרגע אין כדאיות בחיפוש סימנים בתחום הרדיו מתרבויות חייזריות; אבל בו זמנית הם דיברו בצורה מאוד מפורשת על כך שהם מקווים למצוא חיים מיקרוסקופיים, ואף נאמר שחלק גדול מהדחיפה שניתנה לתכנית המאדים של נאס"א נועד כדי להביא אנשים לשם, כיוון שלהם יש יכולת טובה בהרבה למצוא חיים. נאמר גם שהמטרה היא להשוות את החיים שימצאו לאלו שאנו מכירים על כדה"א, ושהדיון הוא בחיים שדומים לאלו שאנו מכירים, מכיוון שהסביבות דומות. השיא, לדעתי, היה בסוף הארוע, כשכל מדען דיבר על מה הוא מקווה שיקרה בעתיד הקרוב, והמדענית הראשית אמרה במפורש שהיא חושבת שיהיו לנו אינדיקציות חזקות לחיים תוך עשור וראיות ברורות תוך עשרים שנה, שזו לטעמי הכרזה מדהימה מפי מדענית בכירה, ולא פחות מדהים זה שההכרזה הזו לא גרמה לאף אחד מהמדענים בפאנל או בקהל (שם ישבו, בין השאר, מנהל פרוייקט האבל ומנהלת תחום האסטרוביולוגיה בנאס"א) להרים גבה. ההכרזה הזו כן תפסה כותרות, והגיעה להרבה מאוד כלי תקשורת, והכותרות מאוד הפתיעו אותי כשהפנה אותי אליהן חבר.
הסיבה שכל הדברים האלה גורמים לי כל כך להתרגש, היא שמדובר כאן בהכרזה שאינה משתמעת לשתי פנים שבנאס"א (ועל פי הסיטואציה ותגובת המעורבים, זו התחושה בנאס"א כגוף, ולא רק תחושות פרטיות) מאמינים שישנם חיים מחוץ לכדה"א. זה דבר לא טריוויאלי בכלל, היות שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נוצרו החיים על פני כדה"א. זה נכון שאם נמצא סביבות דומות לשלנו יש סיכוי טוב לכך שבמידה ויש שם חיים הם יהיו דומים לאלו שאנו מכירים, אבל אין לנו את היכולת להגיד עד כמה סביר למצוא שם חיים. זה נתון שחסר בבסיס כל דיון על הווצרות חיים, ועל כן מאוד מפתיע אותי לשמוע את המדענים הבכירים בנאס"א מצהירים בצורה כל כך ברורה שהם מצפים למצוא חיים כאלו בעוד לא הרבה זמן. זה גורם לי לתהות מה הם יודעים שאנחנו לא, וללא ספק אהיה מאוד סקרן לשמוע את ההתפתחויות בתחום.

5 תגובות:

  1. אם האנושות (נאס"א) מאמינה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ וגם מאמינה שחיים אלו הם בצורת מיקרואורגניזם אז כדאי לתהות האם התערבות של האנושות לא תשנה את התפתחות החיים על אותה פלנטה. "מותר" לנו?

    השבמחק
  2. מיקרואורגניזמים הם לא יצורים תבוניים או מרגישים. אנחנו משפיעים ומושפעים מכאלו בכל רגע נתון. יתכן וישנם אנשים שיטענו לשיקול מוסרי כלשהו בנושא, אבל אני מאמין שהם במיעוט.
    בכל מקרה, נראה לי שעדיף שתשאל פילוסוף את השאלה הזו...

    השבמחק
    תשובות
    1. ההנחה היא שגם החיים על פני כדור הארץ החלו כמיקרואורגניזם ולכן בלי קשר אם הם יצורים תבוניים להתערבות שלנו עלולה להיות השפעה על האופן בו יתפתחו החיים בפלנטה אחרת...הולך לשאול פילוסוף...

      מחק
  3. עפר, תודה על הסקירה.
    כתבת: "זה גורם לי לתהות מה הם יודעים שאנחנו לא."
    אני אסתכן בשני ניחושים:
    1. הם מתבססים על כך שחומרים אורגניים מורכבים קיימים בכל מקום כמעט במערכת השמש, על כך שחיים יכולים להיווצר לפחות על פי מקרה מסויים אחד (אנחנו), ועל כך שחומר עובר בין פלנטות כבר מיליארדי שנים ולא בלתי אפשרי שמיקרובים יעברו גם כן.
    2. כל הסיפור נובע מהצורך של נאס"א לקבל אישור תקציבי למשימה רובוטית ביולוגית לירחי צדק, שעלותה מוערכת במספר מיליארדי דולרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשמחה.
      לגבי מה שכתבת:
      1. זה כמובן נכון, אבל למיטב ידיעתי אין הערכה מוסכמת לסיכוי של אף אחד מהדברים הללו, ובהתאמה, לכך שישנם חיים במקומות אחרים.
      2. בהנתן 1, זה נשמע לי כמו מהלך מאוד מסוכן. המדענים הללו שמו את שמם הטוב ואת התקציב העתידי של נאס"א על כף המאזניים כאן; היה ולא יתגלו חיים בעשור או שניים הקרובים, זה עלול לחזור ולפגוע בהם, ואולי אף בממסד המדעי כולו. אני מקווה מאוד שיש משהו שעומד מאחורי ההימור הזה...

      מחק